האימון קודם כל מקנה ידע מעשי בהגנה עצמית והבנת עקרונות הנינג'יצו בלחימה כמו שימוש ב"תאי סבאקי" כדי להתחמק מהתקפות ו"לחדור הגנה", "קו" (הטעיות), עקרונות ה"דקן" (מקות לנקודות תורפה), ועוד...
החוג תורם בתחומים נוספים כגון הכנה לשירות הצבאי, הן מבחינת כושר והן מבחינת עקרונות שמירה על הגוף בעת פעילות ספורטיבית, הבנה רוחנית על החיים, חיזוק הביטחון העצמי, שיפור הקואורדינציה ושיפור תיפקוד הגוף, גמישות, חיזוק השרירים ועוד...
-טכניקות הגנה מעשיות בידים ריקות מול תקיפות בכל סוגי כלי הנשק (כגון סכין, אקדח, מקלות, חרבות ועוד...)
- התגוננות מפני חניקות, שוד טרור וסוגי תקיפות נוספים
- עקרונות ההתמודדות במצבי לחץ
- לחימה עם כלי נשק מגוונים
- הטעיות וטריקים בלחימה
- לחימה בשטח פתוח כגון שדות ועוד...
אישה נינג'ה נקראת קונואיצ'י לא כל הנשים נינג'ות הגיעו לשליטה מלאה בנינפו ובהצ'ימון (שמונה תחומי ידע שנינג'ה חייב לשלוט בהם)
לגבר היה יתרון כח על האישה ולכן האישה היתה צריכה לצמצם את היתרון הזה ע"י היתרון הנשי ולהקסים את יריבה ולבלבל אותו ואז לבצע את ההתקפה.
הנינג'ה לבשו, נעלו טאבי כל הזמן וכך שמרו על רגליהם, שיטות האימון הם הליכה על גרגירי אורז או על קרח עם גטה (כפכפי עץ ) יש הליכות שקטות, הליכה בין מכשולים, שיווי משקל, הליכה על נייר אורז רטוב (מבלי שיקרע ), הליכה לאחור, ריצה שקטה ומהירה, הליכה צידית ושימוש בעקבות לבלבול האוייב.
אומנות ההתחפשות של הנינג'ה נקראת הנסו ג'יצו או שיצ'יהודה סאנפוגטה בסגנון זה הנינג'ה התחפש כדי להיעלם, לפלוש, לברוח או לריגול בדרך כלל הנינג'ה התחפש לשונין (סוחר), לצונה נו קטה קומוסי (כומר), שוקה (אדם שלומד בודהיזם) ליאמאבושי (כומר הרים) לאנגאקו (רקדן) ולהוקאשי
(בדרן רחוב).
הנינג'ה היה משנה את המראה החיצוני, מראה הפנים, ההליכה והיציבה שלו.
ההנסו ג'יצו היא אחת מסודות הנינפו (דרך הנינג'ה).
חמשת שיטות אלו הולכות לפי חמשת היסודות
אחד : מוקו (עץ) המוקוטון נו ג'יצו היא ניענוע ענפים להסטת תשומת לב היריב, הסתתרות על עצים או מאחוריהם , ייצור כלי נשק ומלכודות מעץ.
שתיים: קא (אש) קאטון נו ג'יצו הוא שימוש בעוצמת האש לתקיפה, בריחה או הסחת דעת היריב.
שלוש : דו (אדמה) דוטון נו ג'יצו הוא ניצול הסביבה ללחימה או הסתתרות .
ארבע : קין (מתכת) נו ג'יצו הנינג'ה השתמש במיומנות זו להסתתר או להסיח את היריב עם צליל המתכת או השתקפות המתכת באור או איכותה.
חמש : סוי (מים) סויטון נו ג'יצו הוא שימוש במים להסתתרות להתגנבות, תקיפה ולהיעלמות שימוש ברעש המים בטמפרטורת המים ועוד...
המבחן לדן חמש נקרא מנקיו קאידן והוא רישוי הוראה מלא וקבלת דרגת שידושי (מדריך בכיר)
התלמיד יושב עם עניים עצומות והמורה עומד מאחורי התלמיד ומניף את חרבו מעל ראש התלמיד ומבצע סאקי (כוונה להרוג) התלמיד יושב ואמר לעצמו אני לא רואה ולא שומע את המורה ואז נכנס למידיטציה והתבוננות פנימית ואם התלמיד מסוגל להתחמק מההתקפה הוא יקבל את דרגת דן חמש.
הסאקי (כוונה להרוג) נלמדת כמו הטואטה נו ג'יצו וקאנאשיבארי נו ג'יצו (שיטות לריתוק היריב מרחוק) באמצעות ריכוז רוחני.
אומנות השוריקן ג'יצו (כוכבי הנינג'ה) התחילה בזריקת ג'וג'יסקי (אבן בצורת מגן דוד) עם השנים האבן הפכה למתכת ונקראה שוריקן ולאחר מכן התפתח גם הבו שוריקן (להב הטלה) בעבר השתמשו בסוגי שוריקן שונים עבים וכבדים יותר אך היום אנו משתמשים בשוריקנים ממתכת דקה וקלה יותר שנוחה לנשיאה על הגוף.
קוסאריגמה נקרא גם קיוקצו שוגה הוא שם של כלי נשק המשלב נשק בצד אחד ומשקולת בצד שני הנינג'ה השתמש בשיער אישה כדי לחבר בינהם ולא בשרשרת בגלל הרעש, הסוגים השונים הם :
אוקסאריגמה כלי נשק גדול יותר, קומגה כלי נשק קטן, קאטון (שהצד עם המשקולת מוצת באש ) צ'וטון
(סמרטוט עם רעל נחש או רעל אחר שמחובר למשקולת ) הנזו (נראה כמו מגל, מקל הליכה או מקל תיפוף ) ומהם יצאו גם כלי נשק כמו סגאו ג'יצו (נדן עם חבל) ומהם התפתח הבונדו ג'יצו כלי נשק עם חבל ומשקולת אבן המחוברת למגבת ראש באורך של כ- תשעים ס"מ.
שילובים נוספים של קוסאריגמה הם מגל ונחש ארסי או חנק, סכין כפולה וטבעת מתכת ועוד...
לחרב הסודית יש כמה שמות ושימושים רבים אחד השמות הוא איטו ריודן (חרב מתפוצצת ).
אחד השימושים בה היה לזרוק מיצובושי (אבקה שמעוורת) שהנינג'ה החביא בתוך הנדן. חרב הנינג'ה היתה יותר קצרה מהקטאנה של הסמוראי גם בשביל שיהיה מקום למיצובושי (אבקה המעוורת) ששימשה גם ללחימה מול כמה אויבים כדי להוריד את היתרון של כמות התוקפים וגם לביצוע איאי (שליפה מהירה של חרב) ככל שהחרב קצרה יותר השליפה יותר מהירה וקלה, והיא גם נוחה ללחימה במקומות צרים מאוד, השמות הנוספים של החרב הסודית הם: קנפו והיקן. החרב ישרה והאורך שלה נע בין שמונים ושש לתישעים ושש ס"מ .לחרב מחובר חוט ארוך והנינג'ה יכל לחתוך איתו את האוייב כמו להב, לזרוק את החבל אל העיניים להטעיה ולקשור את האוייב. קצה הנדן היה מחודד כדי לתקוע אותו באדמה ולטפס על החרב ולאחר מכן למשוך את החרב עם החוט.
ואלה רק כמה מהשימושים של ההיקן(החרב הסודית של הנינג'ה).
הנינפו טאי ג'יצו נקראת גם קופו ג'יצו (אומנות המכה לעצם) והיא שיטה יחודית ללחימה בידיים ריקות
, היכולת של הנינג'ה לתפוס את הנשק של היריב בלי להשתמש בנשק כלל.
בשיטה זו הנינג'ה אימן וחיזק את ידיו ואצבעותיו כך שהפכו לטגאקי (יד טלף) כך שיכל להפיל את אוייביו במכה עם קצות אצבעותיו, אך בשיטה זו נאסר על הנינג'ה להרוג את אוייביו.
המגילות העתיקות נקראות תורה נו מאקי ובהם יש ידע עתיק יומין ואיורים נסתרים על סוגים שונים של מכות לעצם ועל גוקי (סודות האומנות) אך את השליטה בסודות הנינג'ה יכול להשיג רק אדם עם כבוד לזולת ומודעות עצמית גבוהה וזה הכח ששמלא את הנינג'ה.
השיטות הנוספות של הלחימה שהיו לנינג'ה הומצאו בשדות הקרב ונקראות: היהו (אסטרטגיה ) קנפו(טכניקות חרב) ונינפו (דרך הנינג'ה) והן הומצאו ע"י סאטורי (הארה או פילוסופיה)
הלוחמים היו צריכים להתגבר על אויביהם ולכן פיתחו כלים ושיטות לחימה מקוריות ואקטואליות כדי להישרד
הנינג'ה שניקרא גם סנין (מתבודד הרים או מכשף ) בבוקר הנינג'ה היה עושה ראיסוי – מאסאטו (עיסוי גוף עם מגבת לחה) ואז הולך בטבע ומתאמן בשיטות לחימה שהקנו לנינג'ה יכולת לעמוד בכאב גופני, נפשי ומחשבתי במודעות נכונה וע"י כך הנינג'ה הפך "לאוצר שמימי" בעל יכולות רוחניות גבוהות , הנינג'ה ניסה להפוך עצמו לקו (חסר קיום) ע"י "אכילת ערפל" שזה אוכל ללא טעם וריח כמו טופו וגנמאי ג'ירו (דייסת אורז חום) ולמי שרוצה לנסות אז הנה המתכון להכנה:
לטגן אורז חום במחבת עם שמן צימחי ובשלו אותו במים עד שהאורז הופך לעיסתי
לאחר מכן שיפכו אותו לתוך עלי במבוק ירוקים ואיכלו אותו עם ירקות ירוקים טריים (ללא תבילינים)
זהו הבסיס של תזונת הנינג'ה וכך הנינג'ה שמר עצמו בקו (חוסר קיום).
נ.ב
הנינג'ה לא השתמש בתבלינים כדי שאם היה רעל באוכל הוא יוכל להרגיש בטעם.
" על הנינג'ה להיות קודם כל חזק אחר כך להשיג ידע ואחר כך לישתוק"
סדר הלימוד במכון ריו "על הנינג'ה להיות קודם כל חזק" ולילמוד טכניקות מעשיות וקרביות כדי להגיע במהירות לרמת לחימה גבוהה ואח"כ "להשיג ידע" נינג'ה בשם טוזוואה האקונסאי אמר את המשפט "באנפן פוקאי" שפירושו אין ספור ואריציות לעולם לא אופתע ואח"כ "לשתוק " הכוונה ללמוד את המיומנות הסודית של הנינג'ה כגון: התגנבות, היעלמות, ריגול ועוד...
ששת הכלים שהיו עם הנינג'ה בכל מקום הם
1.סאנג'וקו טנוגואי שזה (מגבת ראש באורך של תשעים ס"מ שצבועה בצבע אינדיגו כחול עמוק)
הבגדים של הנינג'ה היו גם כן בצבע אינדיגו שזהו צבע קל הסוואה בחושך. מגבת הראש הזו שימשה גם כמסנן למים עכורים כדי לעשותם טובים לשתיה וגם נהגו לקשור לקצה אבן ששימשה ללחימה.
2 אמיגאסה (כובע קש) הכובע שימש גם כדי להסתיר את הפנים מבלי למשוך תשומת לב מיותרת ואפשר להחביא בתוכו פריטים שונים
3 אישיפודה או סקיהוצו (חתיכת אבן גיר קטנה המשמשת להחלפת מידע ולהשארת הודעות
4 קאגינאוואה (חבל עם וו )ששימש ככלי נשק או לטיפוס על עצים, גדרות או להסתתרות והוא היה עשוי משער אישה והוא היה כל כך חזק שיכל לשאת חמישה גברים .
5 קוזורי (תרופות) ערכה הכוללת משחות, מלחי הרחה ורעלים לשעות חירום.
6 אוצ'יטקה (מחמם יד מבמבוק) כלי עשוי צינור מבמבוק לשמירת אש, גחלים ונרות.
הנינג'ה השתמש בו בזמני תקיפה כשהפעיל קאטון נו ג'יצו(עוצמת האש)
אלו ששת הכלים הבסיסים כלים נוספים הם שינוביזואה (מקל נינג'ה), מיצובושי(אבקה מעוורת) ההתמחות של הנינג'ה היא שימוש דווקא בכלים פשוטים ללחימה והסוואה ולהגיע איתם למיומנות גבוהה
לוחם יפני בשם קאיאשי ראזאן שחי ב-1600 בתקופת טוקוגאווה אמר שאם יש לך רצון לשלום אבל אין לך אומץ להילחם אז אתה פחדן אבל אם יש לך אומץ ויכולת להילחם אבל אין לך רצון לשלום אז אתה טיפש ולכן הלוחם צריך שיהיה לו איזון ומודעות בין הרצון לעשות שלום לבין האומץ והיכולת להילחם כשצריך.
המאסטר הצומי מסאקי שביפן אומר שכיום הוא מלמד בודו טאי ג'יצו ולא נינפו ונינג'יצו מכיוון שמיתוך ה-9 שיטות שיש לנו בבית ספר בוג'ין קאן בעולם רק שלוש מהם ניקראות נינג'יצו והשאר הם שיטות ג'ו ג'יצו עתיקות מיפן או שיטות סיניות עתיקות ומיתוך ה-3 שניקראות נינג'יצו אנו לומדים רק -1 מהם שניקרא טוגאקורה
המאסטר כיום מלמד יותר טכניקות טאי ג'יצו (ידיים ריקות) מאשר טכניקות נינפו (דרך הנינג'ה) או נינג'יצו (אומנות הלחימה של הנינג'ה) כמו שיטות הסוואה,העלמות היתגנבות, שיטות ריגול ואיסוף מידע,אסטרטגיות לחימה שונות ,שימוש מ-חמשת היסודות ללחימה כמו מים, אש וכו" לחימה על סוסים, הכנת רעלים מנחשים וצמחים שונים וכן פצצות מאבק שריפה בצינורות במבוק, וגם שליטה על מוח היריב באמצעות ריכוז רוחני וטכניקות קוג'י אין וקוג'י קירי (טכניקות מדיטציות מיוחדות של הנינג'ה) אך אנחנו במכון ריו שומרים על השם נינג'יצו וכן מלמדים טכניקות נינפו ונינג'יצו במחנות אימונים מיוחדים שאנו עושים בתקופת הקיץ בחורשות ויערות מרוחקים .
מא-אי זהו טווח אבל בלחימה יש שתי מובנים אחד טווח פיזי שבין הלוחם ליריבו שמאפשר ביצוע טוב של התקפה והגנה והשני ניקרא פודושין שזה מודעות פנימית ויציבות נפשית מצב שבו ליבך לא ירעת ומחשבתך לא תשוטט ותימור על יציבות מפשית ורוחנית כאחד ,הבנה ושימוש בפודושין מקנה לנו את היכולת ליקלות ולהבין את היריב ואת כוונתו בטרם תקף הדרך להשיג את היכולת הזו היא התמדה באימונים במודעות נכונה וגם אם נפצעים או חולים צריך צריך להגיע ולילמוד דברים אחרים בעזרת העיניים יש דברים שלא רואים כשמתאמנים וכן יכולים לראות כשיושבים וצופים מהצד המוסג להיות במקום הנכון בזמן הנכון גם כן מסמל את המא-אי
קיו ג'יצו – קיו זה לא מוגן או לא שמור. ג'יצו זה מיומנות לכן זוהי המיומנות לכסוף את החולשה של היריב או ליצור אותה ולגרום ליריב להיות לא מוגן או לא מוכן זוהי מיומנות מתוחכמת וטקטיקה שלה מאפשרת להפיל את האויב בפח.
המסר שמסר תקמצו לצומי ומהצומי לדורון הוא ש: הכרת עצמי, הכרת הטבע, היעוד, ההרמוניה, הלב, העין, והאהבה הם שבעת אבני היסוד של הלוחם השולט בנינפו, מאחורי כל אחד מאבני היסוד האלו מסתתרים גישות והבנות עמוקות על החיים
האימון בקבוצה הוא יותר לימוד על התלמיד להקפיד להתאמן לפחות עוד פעמים בבית עם בן זוג או לבד וכדי להגיע לאימון שלם ללא חוסרים על התלמיד להתאמן בכל שיטות האימון כמו חימום, אימוני כושר כמו ריצה, הליכה, שחיה או אופניים (אימון על כושר אירובי) אימוני שק, חישול הגוף וחיזוקו תרגול של קאטות ווריאציות בזוגות תרגול טכניקות באוויר, מדיטציות וכמובן קרבות כל אלה ביחד מכנים ללוחם את כל מה שהוא צריך לשדה הקרב.